דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום

גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

קריאת המגילה בעמידה או בישיבה מחלוקת רש"י רמב"ם וטור |ההבדל בין קריאת המגילה לקריאת התורה | ההבדל בין קריאת המגילה בלילה לבין קריאתה ביום | מהות ענין קריאת המגילה בפורים.

ביאור חטא העגל

כלי יקר פרשת כי תשא

הערב רב הסיתו את ישראל, לעשות את העגל/מאיפה נבעה הטעות של הערב רב?/ארבע טענות של משה רבינו לקב"ה אחרי מעשה חטא העגל/משה רבינו ממליץ בעד עמ"י, ואח"כ על הערב רב.

מה חשב אחשוורוש כשהשתמש בכלי המקדש ובבגדי כהונה?

כלי יקר פרשת תצוה חלק ב'

מדוע אחשוורוש השתמש בכלי המקדש ובבגדי כהונה?/מדוע קטרגו המלאכים על אחשוורוש על כך שלא הקריב קרבנות ושמש בבגדי כהונה, והרי לא הצטוו בהקרבת קרבנות?/הקטורת והקרבנות המוקרבים בשתי המזבחות הנם כפרה לגוף ולנפש האדם.

עניין כפרתם של בגדי הכהונה על עבירות שונות

כלי יקר פרשת תצוה חלק א'

מדוע המעיל מכפר על עוון לשון הרע, ולמה צבעו היה תכלת? | כיצד יסתדרו דברי חז"ל שהציץ מכפר על עזות מצח עם מה שכתוב במפורש שהציץ מכפר על עוון הקרבת קדשים בטומאה? | מדוע הכתונת מכפרת על שפיכות דמים והמצנפת על גסות הרוח?

רמזי הארון והשולחן

כלי יקר פרשת תרומה

היכן רמוז בפרשה כמות האנשים העולים לתורה במשך כל השבוע? | הכפורת רומזת לכך שאת סודות התורה אסור לגלות ברבים | הכרובים רומזים לכך שלומדי התורה צריכים להיות צריכים להיות נקיים גם מאלוקים וגם מבני אדם | מן השולחן הגבוה יוצאת הצלחה לכל העולם | מה הסיבה שמידות השולחן באורך וברוחב שלמות אך בגובה חצויות? | היכן רמוזות שלושת הברכות הראשונות של ברכהמ"ז בפרשתנו? | המסגרת רומזת לאיפוק ושליטה בתאוות | ארבעת טבעות הזהב רומזים לכך שכל ההצלחות בעוה"ז הם גלגל חוזר בעולם | בדי הארון רומזים לכך שהאדם צריך להביא עניים לביתו | הסיבה שהמנקיות הם הכלי האחרון שהוזכר

"מיסמך גאולה לגאולה עדיף"

ביאור עניין קבלת התורה פעמיים – בהר סיני קבלת התורה בניסים מעל הטבע, ובימי מרדכי ואסתר קבלת תורה בניסים טבעיים.

הסבר ענין הרציעה באוזן עבד עברי

כלי יקר פרשת משפטים חלק ב'

הסיבה שהגנב לא נרצע מיד בשעת מכירתו | מדוע העבד נרצע דווקא בדלת ובמזוזה? | הסבר נוסף שהעבד נרצע באוזן היא מכיוון שדווקא באוזן הוא שומע את דיבתו על פסול אשתו ובניו | הסבר נוסף ע"ד המוסר | ההבדל בין גוי ליהודי לעניין יציאה לחרות בשן ועין |מדוע דווקא לאישה התורה ריבתה יציאה בסימנים?

דיני מכירת עבד עברי

כלי יקר פרשת משפטים חלק א'

מדוע התורה פותחת את המשפטים בדין עבד עברי? | מדוע התורה נקטה לשון עברי ולא אחיך או ישראל? | התורה אמרה עבד עברי לומר לך האדם הזה כבר לפני שקנית אותו היה עבדו של הקב"ה |מדוע העבד נמכר דווקא לשש שנים? | רק לאדם נשוי, כאשר נמכר לע"ע מותר לאדונו להביא לו שפחה כנענית | ארבעה הסברים מה ההבדל בין רווק לבין נשוי | ריב"ז אמר שהסיבה שנרצע משום שאוזן ששמעה לא תגנבו, הלכה וגנבה תרצע | הקושיות על דברי ריב"ז | הסברו של הכלי יקר מדוע הוא נרצע דווקא לאחר שש שנים

בדין הכחשה של עד אחד מול עד אחד בעדות מיתה

לדעת הרמב"ם כאשר התורה האמינה לעד אחד כשני עדים היא בעצם דרשה דרישה פחותה – במקרים אלו מותר להאמין גם לעד אחד. לשאר הראשונים, במקום שהתורה האמינה לעד אחד כשנים, התורה הפכה את הנאמנות של אותו עד והגדילה אותה שתחשב כשנים.

מעלת ישראל בקריעת ים סוף – למעלה מן המלאכים

כלי יקר פרשת בשלח חלק ב'

פרעה חשב שכאשר הערב רב יראה את מצרים רודפים אחריהם, יצטרף אליהם | הסבר טענת עם ישראל למשה רבינו | מהי מטרת הרמת המטה, אם בקיעת הים נעשתה באמצעות היד? | מהו חטאו של משה רבינו במי מריבה? | ישראל הגיעו למעלה יותר גבוהה מן המלאכים בזמן קריעת ים סוף | מדוע התורה הקדימה את העובדה שהים נהיה לחרבה, לעובדה שהמים נבקעו?

אמונת עם ישראל ביציאת מצרים, הביאה למתן תורה

כלי יקר פרשת בשלח חלק א'

"חמושים" – חמושים בתורה, ואע"פ שלא קיבלו את התורה, מכיוון שיצאו אל המדבר והאמינו בקב"ה, התחילו לקנות את קנין התורה שנגמר בים סוף | מדוע הפס' מתחיל בלשון "העם", וממשיך בלשון "בני ישראל"? | הסבר נוסף שכל הפס' מדבר על הערב רב, שעדיין לא היו חזקים באמונה | מה הקשר בין ענין עליית בנ"י חמושים לכך שמשה רבינו לוקח את עצמות יוסף עמו? | עניין 'בעל צפון'

הסבר שאלת הבן הרשע והבן שאינו יודע לשאול

כלי יקר פרשת בא חלק ב'

מדוע בעל ההגדה מביא את התשובה לבן הרשע, מהפס' "ואמרתם זבח פסח"? | מאיפה יודעים שמי שלא שואל זה מחמת שאינו יודע, אולי זה לא מעניין אותו? | מדוע נאמר אצלנו "והגדת לבנך" לשון אמירה קשה?

מדוע עם ישראל מונה את החודשים מניסן?

כלי יקר פרשת בא חלק א'

סיבת מניית החודשים מניסן היא בשביל שנזכור את יציאת מצרים | מה הסיבה שהמצווה הראשונה שהתורה מונה היא קידוש החודש? ומדוע נסמכה למצוות קרבן פסח? | מדוע הקב"ה אומר שישראל יתנו קודם על המשקוף ואז על המזוזות, ואילו משה רבינו הפך את הסדר? | הקב"ה ביציאת מצריים הלך במהירות ובחיפזון, ועל כן הוצרכו גם ישראל ללכת בחיפזון, אך הגאולה העתידה תהיה בשובה ובנחת, והקב"ה ילך מלפנינו ומאחרינו.

התחדשות החיים של הגאולה

כשירדו לגלות קם מלך חדש, כשיצאו מן הגלות צוו על החודש. החיים הם דבר מתחדש, חיבור לתורה הוא התחדשות תמידית - חיבור לחיים. עניין זה של הגאולה מתבטא בדיבור.

ארבעה שלבים בגאולת מצרים

כלי יקר פרשת וארא חלק ב'

נתינת הארץ לאבות, ונתינת הארץ לבני ישראל | מטרת המופתים במצרים | מדוע הוזכר דווקא שם שד-י בהבטחה לאבות | אבעה לשונות של גאולה | כנגד מה תקנו מצוות שתיית ארבע כוסות? | האם עם ישראל היו צריכים לצאת ממצרים מעצמם ללא רשות פרעה?

התגלות הקב"ה בימי האבות ובימי משה רבינו

כלי יקר פרשת וארא חלק א'

מדוע בפסוק הראשון בפרשה, מתחיל בשם אלוקים- מידת הדין, ומסיים בשם הויה? | האבות לא ראו את הטבת ה' בגלוי בימיהם | מדוע יש צורך בגאולת מצרים? | מדוע משה רבינו לא יראה במלחמות כיבוש הארץ? | הקב"ה דרך המכות והמופתים, מראה לכולם את הנהגתו בעולם, לפני הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל

מה התורה עושה לנו?

התורה יוצרת אנשים | שלש מדרגות בלימוד תורה: א. הרצון לידיעת התורה. ב. התורה כמאירת דרך. ג. מסירות נפש על התורה.

מחשבות פרעה ותחבולותיו לשעבד את ישראל

כלי יקר פרשת שמות חלק ב'

עם ישראל התרבה בזכות יעקב אבינו | פרעה ניסה להעני את עם ישראל | היכן רמוז בתורה שהארץ החביאה את הילדים | עם ישראל היו חשובים כ'שרצים' בעיני המצרים | מה הפירוש "אשר לא ידע את יוסף" | כל החוזק של עם ישראל הוא מחמת דבקותם בקב"ה | פרעה רוצה להפריד בין עם ישראל לקב"ה | מדוע המצרים הרגישו את עצמם כקוצים

מעלת עם ישראל במצרים

כלי יקר פרשת שמות חלק א'

אחרי שמת יוסף, המצרים שינו את יחסם לעם ישראל, והם הרגישו כאילו עכשיו הגיעו למצרים | הקב"ה ירד עם ישראל למצרים | מדוע עם ישראל נמשלו לכוכבים? | התורה פירטה את מספר בני ישראל להדגיש את חשיבותם | מדוע התורה חוזרת ומפרטת את שמות השבטים שוב? | מדוע נאמר ''שבעים נפש" לשון יחיד | עם ישראל היה גדור מהעריות במצרים

עשה דוחה לא תעשה בייבום

תוס' מקשה כיצד יבוא עשה וידחה לא תעשה ביבום, הרי ביאה ראשונה לא ראויה להוליד. וקשה על כך ממה שחידשו הראשונים, שבמקום שאין אפשרות לקיים את המצווה בלא הלאו, הותר הלאו גם לא בשעת קיום המצוה, ואם כך לא מובנת קושיית תוס'. עוד יש לשאול לגבי האישה, שהרי היא לא מחויבת ביבום כיצד מותרת? וצריך לומר שמותרת כיוון שבשעת היבום מקיימת מצוה אע"פ שלא מחוייבת. ולפי זה מובנת שאלת התוס', ששואל מצד האישה- כיצד היא מותרת, הרי היא לא מחויבת במצווה, וכדי שתהיה מותרת צריכה לקיים מצווה בשעת היבום, ועל כך שואל התוס'- הרי ביאה ראשונה אינה ראויה להוליד ואינה מקיימת את המצווה. ומשיב תוס' שהמצווה מתקיימת בזה שהם ראויים להוליד בן שיקרא על שם אחיו.