שיטת הרמב"ם והר"ח בסוגיית שטרא זייפא - כשאדם תובע חוב בטענת שטרא זייפא עם מיגו לחוב אמיתי, הוא לא תובע מכח המיגו אלא מכח השטר המזוייף, כי האדם לא נאמן לפסול את השטר בדיבורו.
חקירה בגדר עדים מכחישים לפי רב חסדא שסובר ששתי כיתות העדים פוסלות זו את זו.
הטעם לפסול את שתי הכיתות הם כי אחת מהכיתות עדים ודאי שקרנית וצריך להוציא אותם מכשרותם.
אביי ורבא חולקים על ריש האם אדם נאמן לומר שהוא פרע תוך הזמן. הרב מעמיד את המחלוקת שלהם כאשר האדם טוען לאחר הזמן שהוא פרע בתוך הזמן. אך אם הוא טוען בתוך הזמן שהוא כבר פרע (התביעה היא בתוך הזמן) כולם מודים שאנו לא מאמינים לו. מכיוון שהזכות לטעון פרעתי לא קיימת כאשר הוא טוען בתוך הזמן.
ביאור בדין רב הונא שתליוהו וזבין זביניה זביני, עפ"י חילוק בן הדעת על מעשה הקניין לדעת על חלות הקניין, וישוב שאלת הרשב"א בקידושין עפ"י יסוד זה.
ביאור נוסף בדיני קנייני גזילה והסבר בדברי האחרונים, ויישוב שיטת הרמב"ם בתליוהו ויהיב.
*ספק חכמי בריסק האם יפסלו להבא כשהעידו יחדיו.
*ראיות האחרונים לפוסלם.
*דיון במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בהבנת מהות העדות של עד אחד.
*חידוש בקבלת עדות ודחיית ראיות האחרונים.