"יְהוּדִי" עם "יְמִינִי" – שילוב כוחות בדרך לגאולה
קול צופייך צו תשפ"ב
מרדכי מבין שתפקידו לחבר את העם. הוא מחבר את כוחות התורה העצומים של בני רחל עם הכוחות של בני לאה באהבה רבה. מתוך החיבור הזה מגיעים ישראל לקבלת תורה בעוצמה גדולה שלא הייתה מאז מעמד הר סיני.
הרמב"ם סבור שאוריה החתי היה גוי; וממילא ה"נשואים" שלו עם בת שבע היו אסורים וחסרי תוקף. צריך להבין את כל השתלשלות העניינים סביב הפרשיה באופן אחר; ויש לכך סימוכין בכתוב ובמדרש.
דבורה היתה ה"המאמנת" של רבקה והיא טיפחה את החינוך הישן שלה. חינוך ל"אחוות" כל בני המשפחה, מתוך שבירת סמכות ה"אב", והתייחסות אל ה"אם" בתור "האחות הגדולה". יעקב השתמש בכוח הזה כדי לחזור לארץ. בניו השתמשו בכוח הזה בשכם. אך יעקב "המית" ו"קבר" את הכוח הזה מחוץ לבית אל.
יעקב נאבק עם המלאך עד שהוא מבקש ממנו לשלח אותו כי הגיע זמן השירה; האם לא נתנה לו הזדמנות לומר שירה מבריאת העולם ודווקא עכשיו? ומדוע מגלה לו המלאך את הברכה?