- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה - פסח
116
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הא לחמא עניא.
לחם עוני הוא כי בעניות שקודם קבלת התורה גורם לקבלת התורה כי אם היו עשירים בדעתם, בלא תורה היו במדרגת "יש מתעשר ואין כל", כי היו ממלאים עצמם בדעות כוזבות ומהן מתעצמות מדות נשחתות, וא"א לקבל קדושת התורה בכלי מלוכלך ומאוס, אבל ע"י העניות שידעו שבלא תורה ושפע אלהי, שד' יתן חכמה מפיו, אין חכמה ואין דעת, עי"ז הוכנו לקבל האור העליון, - וע"כ היא נהמא דמהימנותאהמכין לאמונה, וזה אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. (לקוטים).
כל דכפין ייתי יייכול, כל דצריך ייתי ויפסח.
הקו היסודי המבדיל בין ישראל לעמים הוא אור החסד, שזהו אורו הראשון של אברהם אבינו ע"ה, שממנו מופיעים קרני אורה רבים לפרטיהם, ההולכים ומתפזרים על פני כל מרחב החיים, לסמנם בצביון מיוחד, הצביון והסגנון העברי המיוחד, המופיע מאור תורת חיים ואהבת חסד. עולם האליליות והכפירה אינם יודעים כ"א את עצמם, את הנאתם הגסה החומרית, ואפילו ההנאות הרוחניות הנן רק משרתים להם, ומה שהוא שפל יותר ומכוער יותר, ויותר מתלכד במסגר הצר של העצמיות הפרטית, הוא יותר יסודי אצלם, מה שאין כן חלק יעקב. אהבת הטוב נובע אצלנו לא משום ענין צדדי אלא לעצם טבע הויית נשמתנו הוא לחשוק בטוב האלהי, הטוב לכל. ע"כ ההרגשה הפנימית הראשונה תיכף כשיוסר הכח המכריח שמונע את החופש ואת הסגולה העצמית לצאת לאור, הוא החפץ להסיר כל צער וכל מחסור, כל דכפין ייתי וייכול, לא יושלח לו בפנים זועפות ולא יותן לו בתכסיס של בוז ומשטמה, שלא יראה את פני הגאה שהוא משפיע עליו חסדו, שכל אלה הנימוסים הנם תוצאות הדעה ההולכת מנגד לטבע קדושתם של ישראל, המכרת את ההטבה לכח עצמי במציאות, כ"א כל דכפין ייתי וייכול, עם כל החבורה יחד בשמחתה ובכבודה. זאת היא הנטיה הטבעית לישראל, שהיא פועלת מיד בהסרת כח הלחץ, כח אדונים זרים, שמונע מהתהלך ברחבה לפי עצמיות תכונת הטוב הפנימי. אמנם המניעה הקדומה דחפה את הכח לצדו העליון, הוא לא ישאר מעתה בחוג צר, רק לפקח על עסק ההכרח החומרי, כ"א ע"י גילוי הכח הנשגב, שהוא תולדה נאמנה, לכח הלחץ הקדום, כשיצא למרחב יחדור הטוב אל עומק החיים לכל צדדיהם ותנאיהם, ולא יסתפק עוד במה שישביע את הרעב, מצד הכנסו בתחום חיי חבירו הטבעיים והרגשתו את ערכם ומחסורם, אבל עוד גדולה מזו, יכנס ג"כ מצד עומק טבע הטוב הנפשי, הגנוז באור נשמתו, גם למעמד הנפש הרוחנית, והמון צרכיה ומשאלותיה, ולמלאותם בכל העז האפשרי. זאת התכונה העליונה היא מצבת את צביון הגוי בכללותו, הוא מראה את החזיון של אחדות הרוח באומה כולה, בכל עזוזו וגבורתו, כל דכפין ייתי וייכול, אבל לא בזה לבדו ימצא את משאלו, לא במילוי הרעבון של הרעב החומרי כ"א בתכסיס שימצא את מצבו הרוחני הפנימי ערוך ומסודר מלא וגדוש לפניו כל דצריך ייתי ויפסח, לכל חוקותיו וצרכיו הרבים והענפים, המיוסדים כולם על יסוד רוממות קדושה ורוחניות אדירה למעלה למעלה. זאת היא המעלה העליונה המביאה את אור האחדות הפנימי על ישראל, שמהחושך עצמו יצא האור, ומדחיקת הכח המעציר, הגורם לצבור כח רב, ולהוציא אח"כ החוצה ברב יתרון, בכח דוחק ורודף המתעורר להרים קרן, ע"י לחצו הקדום והסרת עול אסורו גם יחד.
השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל.
עולת ראי"ה - פסח (10)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
9 - הגדה של פסח - המשך "הא לחמא ענייא"
10 - הגדה של פסח - "כל דכפין ייתי וייכול"
טען עוד
כל דכפין ייתי וייכול, כל דצריך ייתי ויפסח.
ב' בחינות יש : עצם הקדושה שצריך לקבלת עומ"ש והאמונה, ומי שחסר לו והוא חסרון רעבון שא"א בלא זה כלל, ונוסף לזה ענין עטרות ותוספת קדושה, והוא כענין הפסח שנאכל על השובע שלא בהכרח. ועתה ג"כ משלימה לנו המצה ב' הקדושות, שמשתלם החסרון, וזהוא כל דכפין רעב לדבר ד'. וכל דצריך שמרגיש בעצמו שהוא צריך, מפני שהשלמות הקדושה תאות לזרע הקודש, ייתי ויפסח, שקדושת הפסח יקנה ע"י הכנתו עם עשיית המצוה. (לקוטים).
השתא הכא.
נגד החסרון המוכרח אמר השתא הכא, שכל הדר בחו"ל דומה כמי שא"ל אלוה ח"ו בעוה"ר, לשנה הבאה בארעא דישראל, וישלם ענין הדכפין, כי לא תהי' עלינו עוד חרפת רעב. השתא עבדי ועול בו"ד עלינו, א"א להשתלם בעטרות, כי אין עבד לובש בגדי שרים, לשנה הבאה בני חורין וראויים לעטרות, כמו שפי' רש"י בפ"ק דר"ה ע"ד הגמ' בר"ה ועטרותיהם בראשיהם כבני חורין ע"ש. והיא תפלה וגם הבטחה, כי כל שנה מתקרב הקץ, והקדושה בעצם מתקרבת, אע"פ שמצד הנגלה הוא להיפך, אבל בליל התקדש חג מדברים כפי מצב פנימיות הדברים.
הגדה של פסח - "הא לחמא ענייא"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 8
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - קדשנו במצותיו
עולת ראי"ה פסח - שיעור 3
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - חירותנו וביעור חמץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 1
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - המשך "הא לחמא ענייא"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 9
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ט אדר תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
כ"ב סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י' - י"א (1)
שיעור מס' 99
כ"ו סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סוד ההתחדשות של יצחק
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
