שלום רב ברצוני לברר מספר פרטים בבקשה: לגבי פלטה של שבת ואוכל שמונח עליה מבעוד יום. 1. במידה ויש הפסקת חשמל ולאחר מכן החשמל חזר, מהוא הזמן המקסימלי שעובר על מנת שנוכל להשתמש באוכל בשבת? 2. מה מותר להניח לחמום על הפלטה בתוך השבת? 3. מה לגבי נוזלים? מדוע אסור להניח מרק או לחמם מים לשתייה על הפלטה בשבת? 4. ידוע לי כי חל איסור למזוג מתוך הסיר כל עוד הוא מונח על הפלטה, כמו כן במידה והנחתי את הסיר על השיש/שולחן וכדו’ אסור לי להחזיר את הסיר לפלטה. לכן יש להחזיקו באוויר ומישהו נוסף ימזוג מתוכו ובסיום להחזירו לפלטה. האם אני טועה? תודה מראש ושבת שלום

תשובות בקצרה: 1. מותר לאכול את האוכל, ואין כאן שום עניין של הגבלת זמן. [בסוף התשובה צירפנו ביאור לדין זה]. 2. מותר להניח על הפלטה שני סוגי מאכלים: א) תבשילים יבשים. ב) תבשילים נוזליים שהתחממו מערב שבת ועדיין נשארו חמים: לספרדים-דווקא שהם עודם חמים בחום של "יד סולדת" והם לא יצאו מן הכלי בתוכו הם חוממו, לאשכנזים-די בכך שהם עדיין חמים בחום כזה שמאפשר לאכול את המאכל. הערה חשובה שישי להעיר היא, שיש מחלוקת בין פוסקי זמננו האם הנחת המאכלים הנ"ל מותרת ממש ישירות אל הפלטה (ילקוט יוסף רנג, ט), או שצריך להניח על צלחת הפוכה וכדומה ורק עליהם להניח את המאכל-כדי שלא יהא נראה כמבשל (שמירת שבת כהלכתה חלק א, פרק א, מד). 3. סיבת ההבדל בין תבשיל לח ליבש: ישנו כלל ש"אין בישול אחר בישול", ופירושו שאין איסור לבשל בשנית מאכל אם הוא כבר נתבשל כל צרכו. אלא שבתבשיל נוזלי [דוגמת מרק] שהתבשל ולאחר מכן הצטנן – עיקר התועלת שהושגה בבישול כבר אינה ניכרת, וממילא נחשב כאילו לא בושל מעולם, וממילא אם נבוא לחממו יהיה זה כבישול ראשוני ולא כ"בישול אחר בישול". אך בתבשיל יבש [דוגמת עוף שנתבשל] התועלת שהושגה בבישול ניכרת גם לאחר התקררות המאכל, ועל כן חימום המאכל מחדש יחשב כ"בישול אחר בישול" המותר. 4. אתקן מעט את דבריך: א) כתבת שאסור לקחת מרק מתוך סיר המונח על הפלטה. דין זה נכון לאשכנזים, אך לספרדים הדבר מותר בתבשיל המבושל כל צרכו (שולחן ערוך סימן שיח, סעיף יח). ב) כתבת שכאשר מורידים סיר מהפלטה ורוצים להחזירו צריך להחזיקו באוויר. אך ההלכה היא שאמנם אסור להניח את הסיר על קרקע, אך בהחלט מ ו ת ר להניחו על ה ש י ש - בהבדל קטן בין העדות: לספרדים- מותר ללא שום סייג. לאשכנזים- מותר בתנאי שידו ממשיכה לאחוז את הסיר כל העת ["שמירת שבת כהלכתה", חלק א' פרק א' סעיף כ' תנאי ד]. ברצוני לצרף לכם קישור להלכות בישול בשבת מתוך הספר "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד. הדברים כתובים שם בצורה מאוד בהירה ומסודרת, והלימוד בספר "עושה סדר בראש" בכל הקשור לנושא. חלק א' - ליחצו כאן
חלק ב' - ליחצו כאן
חלק ג' - ליחצו כאן יישר כח על ההקפדה על קלה כבחמורה. תבורכו! הרחבות: 1. יש לדון כאן מכמה צדדים: א) מצד הנאה מחילול שבת [בלשון חז"ל: הנאה מ"מעשה שבת"]. כאשר אדם עשה איסור שבת במזיד – אסור לכל אדם ליהנות ממנו במשך כל אותה השבת (סימן שיח, סעיף א). לפי זה אם החשמל חזר בגלל מעשה של יהודי שחילל שבת – לא יהיה ניתן ליהנות מחימום המאכלים על ידי חזרת החשמל במשך כל אותה השבת. אלא שלמעשה כאשר מדובר על הפסקת חשמל המתפרסת על איזור שלם (וכך קורה בדרך כלל בהפסקות חשמל) - עובדי חברת החשמל שטיפלו בבעיה לא עשו שום איסור כיוון שחובה היה עליהם להחזיר את החשמל משום פיקוח נפש, וממילא אין איסור ליהנות ממעשיהם. הדבר נכון לא רק לגבי שבת "ויחי" בה מזג האוויר היה קר בצורה קיצונית, אלא נכון לגבי כל שבת-כיוון שכמעט בכל יישוב ועיר ישנם [או ייתכן שישנם] תינוקות/מבוגרים/צוותי הצלה הזקוקים למכשור חשמלי כזה או אחר (שמירת שבת כהלכתה, פרק לב הערה קפב). ב) מצד איסור "בישול": כבר הזכרנו שלהלכה אסור לחמם תבשיל לח שהצטנן (לספרדים-כבכר כשירד מ"יד סולדת", לאשכנזים-אסור רק בתבשיל שהצטנן ממש). אף על פי כן, גם אם על הפלטה מונח תבשיל שהספיק להצטנן והוא חזר והתחמם מכח החשמל – אין בכך כל איסור, שהרי הבישול נעשה ללא כל פעולה מצדך [והלכה כבית הלל שאדם לא מצווה על "שביתת כליו"]. ג) מצד איסור שהיית דבר שאינו מבושל, שמא יחתה בגחלים. חכמים אסרו להשהות על האש תבשיל שאינו מבושל, ולפי זה היה מקום לחשוש לגבי תבשיל שהספיק להצטנן מאז כיבוי החשמל, וכעת שהחשמל חזר התבשיל שוב ו"מתבשל" על הפלטה – שיש כאן איסור שהיית דבר שאינו מבושל כל צרכו. אמנם למעשה אין בזה כל חשש, משתי סיבות: 1) הסכמת פוסקי זמננו שמותר להשהות על פלטה חשמלית, כיוון שאין שום אפשרות להגביר בה את עוצמת החום. 2) דעת החזון-איש שאף על פי שלהלכה אסור לחמם לח שהצטנן – לעניין איסור שהייה הוא נחשב כ"מבושל כל צרכו" (סימן לז, כז). [הערה חשובה: על אף כל הנ"ל, ככלל כדאי מאוד לוודא לפני שבת שכל המאכלים מבושלים כל צרכם, שאם לא כן - יהיה אסור להזיזם בשבת על הפלטה (מחשש שיתקרבו למקור האש ויתווסף בהם בישול), וכן אם יוסר מהם המכסה-יהיה אסור לשוב ולכסותם בשבת]. ד) מצד איסור "נראה כמבשל". חכמים אסרו לתת על האש בשבת כל מאכל שהוא-אפילו מבושל, כיוון שהאדם הנותן מאכל מבושל נראה כמבשל בשבת (שולחן ערוך, סימן רנג סעיף ב). לפי זה היה מקום לומר שברגע שהחשמל חוזר נוצרת כאן נתינה של מאכל ישירות על האש האסורה משום "נראה כמבשל"-ויש מיד להורידו מהפלטה. אמנם במקרה שהצגת נראה שאין לאסור מחמת "נראה כמבשל", וזה משתי סיבות: 1. לעיל הסברנו שישנה מחלוקת בין פוסקי זמננו האם אסור להניח תבשיל על הפלטה. אמנם לגבי החזרת קדירה שהייתה כבר על האש בשבת אלא שהוסרה ממנה – גם המחמירים מורים להקל בזה (שמירת שבת כהלכה, פרק א' הערה פג). 2. מסתבר לומר שחכמים אסרו רק במעשה אקטיבי של הנחה על האש, ואילו כאן לא נעשה מעשה אלא המציאות קרתה מאליה עם חזרת החשמל (עין "ארחות שבת" פרק ב הערה פג). בברכה, הרב עודד מילר כולל הלכה ישיבת בית אל