א. האם בקריאת שמע שעל המיטה צריך להגיד "והיה אם שמוע" ו"ויאמר .. אל משה לאמר" אם התפללתי ערבית ואמרתי אותן שם? ב. האם יש עניין לא לדבר אחרי קריאת שמע ואם לא נרדם להגיד "המפיל" עד שירדם? משום שדבר תדיר שלוקח לי זמן להרדם ולעיתים לדבר עם משהו בין אחרי התפילה לשינה. כמה יש להקפיד על זה? האם הכוונה גם על מילה או שתיים? ג. האם אפשר ונכון להגיד את החלק של הסליחה והמחילה בקטע הראשון "רבונו של עולם הריני מוחל לכל..." גם אם אינני מתכוונת לזה?

א. כחלק מקריאת שמע אומרים גם את פרשיות והיה אם שמוע ופרשת ציצית("ויאמר ה' אל משה לאמר....") ב. בנוגע לדיבור לאחר ברכת המפיל ,לדעת המשנה ברורה יש לסמוך את את הברכה לשינה כדין ברכה לפני אכילה ויזהר שלא יהיה הפסק בין הברכה לשינה ,אולם, בספר 'פסקי תשובות' (סימן רלט הערה 17) הביא פוסקים רבים שלדעתם מותר לדבר כשיש צורך אפילו אחרי ברכת "המפיל", והדבר אינו נחשב הפסק. מדוע? מפני שברכה זו איננה כמו ברכה על אוכל, שצריכה להיות צמודה לשינה, אלא זוהי ברכה כללית של שבח לה' על מציאות השינה, בדומה לברכת "השכיבנו" בערבית. לפיכך כתב הלכה למעשה, שמי שנזכר אחרי ברכת "המפיל" שהוא צריך לעשות משהו - הדבר מותר. אך כאמור, כשילך לבסוף לישון באמת יקרא שוב קריאת שמע ולא יחזור על הברכה שכבר נאמרה. לפי הבן איש חי בן איש חי , ברכת המפיל נתקנה בשם ומלכות, וכן צ"ל כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, אך יש נוהגים שאין מברכים אותה בשם ומלכות, וכן מנהגי ומנהג א"א ז"ל, והטעם מפני החשש שמא יהיה מוכרח להפסיק באיזה דברים שיהיה מוכרח לדבר בם. וכתבתי לידידינו הרה"ג מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, וכתב לי דהרוב אינם מברכים בשם ומלכות. עוד כתב שראה בכתב רבי אברהם אלזרקי ז"ל שכתב ראיתי גדולים בישראל שאינם מברכים ברכה זו מטעם שמא יצטרכו להפסיק בדיבור, ויש כמה פוסקים דס"ל שאם פסק הוי ברכה לבטלה ועיין פתח הדביר ח"ב סי' רל"ט עכ"ד נר"ו. ועל כן נראה להורות שכל אחד יעשה כמנהגו בזה. ואזהרה גדולה להמברכים שישתדלו מאד לעמוד על עצמם שלא להפסיק בדיבור בין ברכה לשינה היכא שלא באה להם השינה תכף. וגם החושש ואינו מברך בשם ומלכות יזהר להרהר שם ומלכות בלבו: ג. ראיתי בספרו של הרב זילברשטיין פסק בענין זה ,או שימנע מלומר ברכת המפיל ע"מ שלא יוציא דבר שקר מפיו או שיאמר "הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי חוץ מפלוני..." אך טוב יותר שיעבוד על כך שיגיע למצב שיוכל לסלוח גם לאותו פלוני ויוכל לומר את ברכת המפיל באופן מלא.