שאל את הרב

  • הלכה
  • מגע ותערובת בין בשרי או חלבי לפרווה
קטגוריה משנית
  • הלכה
  • המתנה ביניהם
undefined
שאלה
שלום כבוד הרב. בשבועות האחרונים יוצא לי לאכול במקום שבו האוכל מוגדר ׳בחזקת בשרי׳. לפי מיטב הבנתי, האוכל הוא פרווה, כדוגמת אורז, פירה, פסטה וכד’, והוא מבושל בכלים שבושל בהם בשר (אך לא מבושל עם בשר יחד). ואני לא יודעת - האם אני נחשבת ׳בשרית׳, או שמא לא, ומותר לי לאכל לאחר מכן חלבי? ראיתי תשובות לפיהן אני לא בשרית כלל, ומותר לי לאכל חלבי (למיטב הבנתי באופן גורף). אז אם אכן כן - מהי המשמעות ההלכתית של המושג ׳בחזקת בשרי׳? (או ׳בחזקת חלבי׳). זאת אומרת: אם מותר לאכול חלבי לאחר מכן, מה הטעם לקרוא לזה ׳בחזקת בשרי׳, אם אין לזה משמעות בבחינת ההמתנה בין ארוחה בשרית לחלבית? ובנוסף לזה - האם בכל מצב יהיה מותר לאכל חלבי לאחר מכן, גם אם לא עברו מספר מינימלי של שעות לאחר שבושל בסיר הזה מאכל בשרי, שיגרמו לטעם הבשר לפוג? כמו כן, האם אני צריכה לדעת בעצמי שהסיר הבשרי היה נקי כשבישלו בו פרווה, או שאני יכולה לסמוך בעניין זה על משגיח הכשרות או על המארח שאצלו אני מתארחת? אשמח להסבר בעניין ה׳חזקות׳ בכשרות ודיניהם. תודה!
תשובה
שלום וברכה! ראשית יש לציין, שהמושג "בחזקת בשרי" (או "בחזקת חלבי") אינו ביטוי הלכתי המופיע במקורות, אלא ביטוי שהומצא לאחרונה (להמחשה: מבין כל אלפי הספרים שבפרוייקט השו"ת, הביטוי מופיע רק בשני מאמרים מן השנים האחרונות). בדרך כלל הביטוי משמש למצב שתיארת – מאכלי פרווה שבושלו בכלים בשריים ללא בשר ממש; אך לפעמים אנשים משתמשים בו גם למצבים אחרים. לכל מקרה כזה יש דינים שונים, ולפיכך נפרט את המצבים ודיניהם, מן המקרה הקל אל החמור: א. מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי נקי ואינו בן יומו (דהיינו שבישלו את המאכל הפרווה לאחר שכבר עברו יותר מ-24 שעות מן הבישול הבשרי) – מאכל כזה הוא פרווה לגמרי. מותר לאכול אותו עם חלב, ובוודאי שמותר לאכול חלב אחריו ואין צריך להמתין. (יש לציין, שלמנהג האשכנזים, כאשר מתכוונים לאכול מאכל מסויים עם חלב, לכתחילה אין לבשל אותו בכלי בשרי, גם כאשר אינו בן יומו. אולם אם אין כלי מתאים אחר, אפשר. ובכל אופן, אם כבר בישלו את המאכל בכלי כזה, מותר לאכול אותו עם חלב.) ב. מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי נקי ובן יומו (דהיינו שבישלו את המאכל הפרווה בתוך 24 שעות מן הבישול הבשרי): למנהג הספרדים דינו הוא כנ"ל, ומותר לאכול אותו עם חלב. למנהג האשכנזים אין לאכול אותו עם חלב, אבל מותר לאכול אותו בכלים חלביים, ומותר לאכול אחריו חלב ללא המתנה. מה זה אומר בחזקת בשרי? | נקודה בהלכה - הרב עודד מילר ג. מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי שאינו נקי, כאשר השאריות הבשריות הן מעטות ובטלות בשישים במאכל. במצב כזה, הדין הוא אותו הדין כמו במקרים הקודמים (תלוי במצב הכלי – בן יומו או לא). אך אם רואים במאכל שארית בשרית, יש להוציא אותה לפני שמערבבים את המאכל עם חלב או מניחים אותו בכלי חלבי. ד. מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי שאינו נקי, כאשר השאריות הבשריות הן מועטות אך אינן בטלות בשישים. במצב כזה אין לערבב את המאכל עם חלב או להניח אותו בכלי חלבי, אך עדיין אין צריך להמתין אחריו. ה. מאכל פרווה שמעורבב בו בשר או רוטב בשרי בכמות משמעותית – במצב כזה המאכל הוא בשרי, וצריך להמתין אחריו. בדרך כלל המונח "בחזקת בשרי" מתכוון למצבים א' או ב', ולכן אין צורך להמתין אחרי אכילת המאכל. הסיבה שמציינים את זה כ"בחזקת בשרי" היא כדי שהמקפידים שלא לאכול את המאכל עם חלב ממש (אשכנזים, במקרה ב') יידעו זאת. לגבי הספק האם הכלי היה נקי: ראשית, אין סיבה שלא לסמוך על המשגיח או על המארח – כפי שסומכים עליו בעניין עצם הכשרות של המאכל, כך אפשר לסמוך עליו בעניין נקיון הכלים. אך כפי שעולה מן הסעיפים דלעיל, גם במקרה שהכלי אינו נקי, עדיין אין צורך להמתין אחרי אכילת המאכל (מצבים ג', ד'). יש להבהיר, שכך הוא הדין במאכלים רגילים, שאינם חריפים. כאשר המאכל הוא חריף, חלק מן הדינים הם חמורים יותר: במקרה א' – לאשכנזים אין לאכול את המאכל עם חלב, לדעת הגר"ע יוסף מותר. במקרה ב', וכמובן במקרים החמורים יותר – לכל הדעות אין לאכול את המאכל עם חלב. אולם לעניין המתנה אחרי המאכל, באותם מקרים שאין צורך להמתין, גם אם המאכל הוא חריף אין צורך להמתין. המאכל מוגדר כ"חריף" על פי רובו, דהיינו שאם למשל מבשלים תבשיל שבו יש גם בצל וכדומה, המאכל אינו נחשב חריף, כיוון שהרוב הוא מדברים אחרים. אבל אם בתחילת הבישול מטגנים את הבצל לחוד, או בתוספת של מעט ירקות וכדומה כך שהבצל הוא הרוב, התבשיל נחשב כחריף. כמו כן, אם מבשלים תבשיל ומוסיפים לו הרבה תבלינים חריפים, אף שהם לא הרוב, התבשיל נחשב כחריף, כל עוד הטעם החריף מורגש מאד (כגון במטבוחה וכדומה). מקורות: לגבי אכילת המאכל עם חלב, או בכלי חלבי: שו"ע יו"ד צ"ה, ב, ונושאי הכלים שם. הרחבה בספר "ואכלת ושבעת" עמ' 74-78. לגבי המתנה לאחר אכילת המאכל: שו"ע יו"ד פ"ט, ג, ונושאי הכלים שם. לגבי חריף: שו"ע יו"ד צ"ה, ב; צ"ו, א; שו"ת יביע אומר ח', או"ח מ"ג; ט"ז יו"ד ק"ג, ט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il